חלפו עברו הימים של "הכל של כולם" וקיבוצנו הפך קיבוץ מתחדש.
על קו הגמר של השלמת הסדר שיוך הדירות בקיבוץ, שוב נשאלת השאלה מה עם הבן או האח בקיבוץ.
בעלי צרכים מיוחדים בקיבוצים שלא עברו קלפי
במאמר זה נעסוק בבעלי צרכים מיוחדים שאינם ניגשים למסלול חברות בקיבוץ. וכוונתנו הינה לכאלו שלא עברו קלפי. בין אם אין להם את הכשירות להיות חברי קיבוץ ובין אם הוסדר מעמדם בהסדר חלופי לקבלה לחברות.
תיקון עוול מילולי- תלוי קיבוץ
נתחיל בזה שההגדרה "תלוי קיבוץ", בה בוחרים להתנסח לא מעט קיבוצים, אינה מקובלת עליי.
נדון את המשתמשים בה לכף זכות. בלשון זו, מקופלת אחריותו הבלתי מסויגת של הקיבוץ לבעל הצרכים המיוחדים.
בכל זאת, כעורך דין לענייני קיבוצים, כבן קיבוץ וכאח לבעל צרכים מיוחדים בקיבוץ.
הביטוי "תלוי קיבוץ", עדיין צורם באוזן ולכן נמליץ על הביטוי נתמך ערבות הדדית(להלן: "נעה").
נאצלות קיבוצית- בעלי צרכים מיוחדים
אחרי ההערה הלשונית נציין כי אין שניה לחברה הקיבוצית בטיפול בסוגיית נתמכי קהילה שלא עברו מסלול חברות.
שנים של ניסיון קהילתי עשיר בטיפול פנימי בכל קיבוץ וקיבוץ ובליווי התנועה הקיבוצית שחתרה למציאת הסדרים ייחודיים ושחלקם באו לידיי ביטוי בחקיקה ייעודית.
כל אלה, הפכו את הקיבוצים לקהילה מובילה בטיפול בבעלי צרכים מיוחדים.
נתמכי ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש- מסגרת משפטית
תקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) מגדירה את התנאים למעבר לקיבוץ מתחדש. בהמשכה, מובהר ההבדל העקרוני שבין שני סוגי הקיבוצים.
קיבוץ שיתופי מושתת על יסוד בעלות הכלל בקניין ואילו בקיבוץ המתחדש העקרון הוא שיתוף הכלל בקניין.
על מנת להפוך לקיבוץ מתחדש, על הקיבוץ לקיים ערבות הדדית בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות(ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש).
קיבוץ מתחדש הינו קיבוץ הכולל בתקנונו אחת משלוש ההוראות הבאות:
- שכר דיפרנציאלי
- החלטה על שיוך דירות המגורים לחברים
- החלטה על שיוך נכסים יצרניים.
ההיגיון בחובת קיום ערבות הדדית בקיבוץ המקיים אחת מהוראות אלו הוא ברור. כל אחת משלוש הוראות אלה, נפקותה המיידית היא שחיקת יכולתו הכלכלית של הקיבוץ ש"מאבד" מנכסיו לטובת חבריו.
לפיכך גם מטיל המחוקק על הקיבוצים חובה, כי בטרם יגיש לאישור את תקנונו המתוקן בהוראות ההופכות אותו ל"מתחדש", עליו להציג חו"ד המעידה על יכולתו הכלכלית לעמוד בחיוביו הנובעים מקיום הערבות ההדדית.
הוראות נוספות על חובת קיום ערבות הדדית
בהיות תקנון הקיבוץ חוזה בין החברים לבין עצמם ובינם לבין הקיבוץ, דורש המחוקק כי כללי הערבות ההדדית יקבלו ביטוי מפורש בתקנון.
וכך תקנה 11 עם תקנה 9 לתקנות הערבות ההדדית מטילות על קיבוץ מתחדש חובה לכלול בתקנונו הוראה בדבר הערבות ההדדית, היקפה וחיובי הקיבוץ הנובעים ממנה.
ערבות הדדית בקיבוץ- נתמכי קהילה
חיוב הספקת צרכים מיוחדים נשען על תקנה תקנה 4(א) לתקנות הערבות ההדדית.
התקנה מקימה חיוב לקיבוץ לספק באופן שוויוני את צרכיהם המיוחדים של חבריו ושל התלויים בהם.
בפרט ובמיוחד צרכים מיוחדים, שעל הקיבוץ לתעדפם תוך שימת לב ליכולותיו הכלכליות.
הספקת צרכים זו יכול שתותנה בשימוש או מיצוי מקורות כספיים או נכסים של החבר או של נתמך הקהילה.
במילים אחרות, הוראה זו נועדה למנוע כפל תשלום לנתמך הקהילה. שלא יימצא הקיבוץ משלם עבור צרכים, לגביהם מתוגמל הנתמך, או שזכאי להיות מתוגמל עליהם ממקור אחר.
ייחוד נכסי קיבוץ לצורך קיום הערבות ההדדית לנתמכי קהילה
תקנה 4 (ב) גם קובעת את התכלית העיקרית: הבטחת מדור לנתמך קהילה עד אריכות ימיו.
תקנה 4(ג) מטילה על הקיבוץ חובה לייחד מקורות למימון מעטפת הערבות "בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים, או במסגרת שיוך כזה".
בפשטות, גם אם אין לקיבוץ מקורות מימון אך לעת ביצוע שיוך נכסים יהיו לו, ניתן להתגבר על משוכה זאת ולהתיר לקיבוץ להפוך למתחדש ובלבד שיניח את דעת הרשמת, כי יהיה ביכולתו לעמוד ביעדים אלו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי כמשמעותו בכל דין והוא מובא לשם גירוי המחשבה בלבד ולפיכך, אין להסתמך עליו.
משרד עורך דין יותם שושני עוסק באגודות שיתופיות ובדגש על התיישבות כפרית, מקרקעין ונדל"ן בקיבוצים ובמושבים. משרדנו מעניק ליווי מקצועי בהליכי קליטה לחברות בקיבוץ, הן באגודה החקלאית והן באגודה הקהילתית. למשרדנו הניסיון וההכרות האישית עם מציאות חיי חבר הקיבוץ לצד הניסיון המשפטי הדרוש לבטחונכם. משרדנו מלווה יורשי חברי קיבוץ בתהליכי מימוש זכויות יורש בדירת מגורים בקיבוץ. כן עוסק משרדנו בסוגיות השונות העולות משיוך דירות בקיבוצים. למשרד עורך הדין שושני הניסיון בעריכת הסדרי רצון פרטניים וייעודיים לחברי קיבוץ, לרבות ייפוי כוח מתמשך וצוואה.
עורך דין יותם שושני עורך מסמכי הבעת רצון לאפוטרופסים לנתמכי ערבות הדדית בקיבוץ. כן עורך עו"ד שושני הסדרי תומך בקבלת החלטות לחברי קיבוץ ולנתמכי ערבות הדדית.
