חובת הקיבוץ למימון ייצוג משפטי לחבר קיבוץ

סכסוכים בין חברי קיבוץ לבין הקיבוץ הפכו שכיחים במיוחד בעידן ההפרטה והמעבר לקיבוץ המתחדש. לצד השינויים המבניים, רבים מהחברים מוצאים עצמם מול גוף חזק, מאורגן ומיוצג משפטית. לעומת זאת, לעיתים, החברים עצמם חסרי אמצעים למימון ייעוץ וייצוג. כדי להתגבר על יתרונו המובהק של הקיבוץ על פני החבר קבע המחוקק מנגנון הגנה ייחודי. מנגנון זה הינו חובת הקיבוץ להשתתף במימון ייצוג משפטי לחבר קיבוץ.

החובה מעוגנת בתקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו‑2005. תקנת מימון ייצוג משפטי לחבר קיבוץ נועדה לאזן את פערי הכוחות בין חבר הקיבוץ היחיד לבין האגודה.

מתי חובה לקיבוץ לממן ייצוג משפטי לחבר קיבוץ?

1. כאשר הקיבוץ מיוצג על‑ידי עורך דין בבוררות: אם הקיבוץ בחר להיות מיוצג על‑ידי עורך דין בהליך בוררות מול חבר — הוא מחויב להשתתף בהוצאות ייצוגו של החבר. ההיגיון ברור השוואת כוחות בין השותפות, עתירת הממון- לאחד מחבריה.
2. כאשר הקיבוץ מסרב לקיים בוררות לפי תקנונו: אם תקנון הקיבוץ מחייב בוררות, אך הקיבוץ מסרב לקיימה — החבר זכאי להשתתפות בהוצאות המשפטיות גם בהליך בבית המשפט.
3. כאשר נקבע שהקיבוץ הפר את תקנונו ולא תיקן את ההפרה: כאשר רשם האגודות או בורר קובע שהקיבוץ הפר את תקנונו, והקיבוץ אינו מתקן — הוא מחויב להשתתף בהוצאות החבר המבקש לאכוף את התקנון.

מהו היקף המימון?

החובה אינה בלתי מוגבלת. התקנות קובעות שני עקרונות:

• השתתפות בשיעור דומה להוצאות הקיבוץ עצמו
• התחשבות ביכולתו הכלכלית של החבר

כלומר, הקיבוץ אינו נדרש לממן ייצוג בעלות כספית גבוה. עם זאתאם בחר הוא בייצוג כזה, עליו לממן לחבר ייצוג באותן עלויות.

הזכות למימון – עצמאית ואינה תלויה בתוצאות ההליך

בניגוד לפסיקת הוצאות בהליך אזרחי, המותנית בתוצאות ההליך או בהתנהלות הצדדים בהליך, השתתפות בייצוג במובני תקנה 3 לתקנות הינה זכות עצמאית.

בתב' 149-62-2019 פלטין נ' קיבוץ משמרות עמדה על כך עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עוה"ד דנה ביאלר:

הזכות להשתתפות בהוצאות "היא עצמאית, אינה תלויה בהליך עצמו, בתוצאותיו, בשלב בו מצוי וכדומה".

הרציונל: הגנה על החבר מול גוף חזק

חברי קיבוץ רבים חיו במשך שנים ללא רכוש פרטי, ללא חסכונות וללא חשבון בנק אישי. מנגד, הקיבוץ הוא גוף מאורגן, בעל משאבים וייצוג משפטי קבוע. לרוב, יסתייע הקיבוץ בעורכי דין מובילים בדיני קיבוצים. התקנות נועדו להבטיח שהחבר לא יישאר חסר אונים מול האגודה.

מה צריך לעשות כדי לקבל מימון?

1. למצות הליכים פנימיים בקיבוץ
2. לפנות לקיבוץ בבקשה רשמית למימון ייצוג
3. להוכיח שהתקיימו התנאים בתקנות
4. במידת הצורך — לפנות לרשם האגודות או לבית המשפט

מה לא כלול בחובה?

• התקנות אינן מונעות מהבורר או בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים.
• החובה אינה אוטומטית — היא חלה רק כאשר מתקיימים התנאים בתקנות.
• אין מדובר במימון מלא בהכרח, אלא בהשתתפות סבירה.
• חשוב להדגיש שנתמכי ערבות הדדית ("תלויי קיבוץ") אינם זכאים להשתתפות בייצוג בתביעתם את הקיבוץ. תקנה 3 מתייחסת לחבר קיבוץ בלבד( ה"פ 323/06 דורון יהודה נ' קיבוץ שפיים).

זקוק לייצוג מול הקיבוץ?

סכסוך מול קיבוץ הוא מורכב, טעון ולעיתים גם אישי. ליווי משפטי מקצועי — במיוחד כזה שמכיר את דיני האגודות השיתופיות — יכול לשנות את התמונה. בחרו בעורך דין קיבוצים בעל ניסיון בבוררות עם קיבוץ.

עורך דין יותם שושני מלווה אגודות שיתופיות וחברי אגודות שיתופיות, בהליכי בוררות מורכבים. משרדנו מייצג חברי קיבוץ בסוגיות של שיוך דירות, קבלה לחברות וירושה בקיבוץ. צרו קשר

האמור לעיל מובא לשם ידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו בשום אופן. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי