חשים שמשהו לא מתנהל כשורה בהנהלת האגודה? קיבלתם אינדיקציות ברורות על אי סדרים כספיים בניהול אגודה שיתופית? חוסר השקיפות מביא לחוסר אמון ובמקרים קשים יותר מעיד על מהלכים אסורים בניהול האגודה. מהלכים אלו עשויים להביא לנזקים כלכליים לאגודה ו/או לחבריה. חוסר האונים מול וועד הנהלה הנוהג בעריצות הינו תחושה קשה. במיוחד כשמדובר בכספי החברים ובעתידה של הקהילה כולה. בדיוק לשם כך פקודת האגודות השיתופיות יצרה הסדר למינוי חוקר באגודה שיתופית.
לאגודה יש בעלת בית ושמה: רשמת האגודות השיתופיות. גוף סטטוטורי שתפקידו לפקח על ענייני האגודה. לרשמת עומדים כלי פיקוח שונים לבדיקת תקינות התנהלות האגודה. אחד מהכלים הללו הוא הסמכות למינוי חוקר באגודה שיתופית.
מי הרשאים לדרוש מינוי חוקר באגודה שיתופית?
סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות קובע מי הם הרשאים לדרוש מינוי חוקר בעסקיי האגודה. בין אלו, נמנים:
- רשם האגודות השיתופיות על דעת עצמו.
- לבקשת רוב חברי ועד ההנהלה.
- לבקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנון האגודה(למשל: וועדת ביקורת).
- לבקשתם של לפחות משליש מחברי האגודה
- עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה.
באילו מקרים בסמכות הרשם להורות על מינוי חוקר באגודה שיתופית?
סמכותו של רשם האגודות השיתופיות לבצע חקירה בעסקי האגודה, מוסדרת בסעיפים 43, 44 ו-46 לפקודה. ואלה המקרים בהם מוסמך הרשם להפעיל סמכותו למינוי חוקר:
א. אם ראה הרשם לכאורה כי התקיימה עילת פסלות בחבר וועד מכהן בהתאם לתקנה 26(א) לתקנות הרשויות. אותה תקנה מונה מקרים שונים שבהם ניתן להעביר חבר וועד הנהלה מכהן מתפקידו. על כך עמדנו במאמר העוסק בוועד ההנהלה של האגודה. בהתאם לתקנה 26(ד)(1) לתקנות הרשויות, תתבסס החלטת הרשם להפסקת כהונת חבר וועד על דו"ח חקירה.
ב. חקירה בעניין פעולות ועד האגודה. תקנה 29 לתקנות הרשויות מסמיכה את הרשם למנות חוקר לבחון את התנהלות הוועד. זאת הוא יעשה אם סבר שהוועד מזניח את ענייני האגודה, פועל שלא כדין, חורג מסמכויותיו או מפר את חובותיו.
ג. חקירה בעניין בחירות לוועד, מכוח תקנה 28(ב)- במקרה של אי סדרים בהליך הבחירות.
ד. כשנדרש תיקון פנקס החברים. בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות החברות, רשם האגודות השיתופיות מוסמך למנות חוקר לבדוק את תקינות פנקס החברים.
ה. אם לא אישרה האסיפה הכללית מאזן או את תקציב האגודה.
ו. במקרה של הפחתת צרכים מיוחדים בקיבוץ מתחדש. תנאי למעבר לקיבוץ מתחדש הינו הבטחת הספקת צרכים וצרכים מיוחדים של חברי הקיבוץ. רשאי הרשם למנות חוקר לבחון האם יש ביכולתו של הקיבוץ לעמוד בחובתו זאת מכוח תקנה 7(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש).
פיקדון כתנאי לפתיחת הליך החקירה?
הפקודה מאזנת בין צורך הפיקוח לבין תוצאות לא רצויות של בקשות סרק לחקירה. לכן, במקרה של חקירה שלא נערכה ביוזמת הרשם, על מבקש החקירה להפקיד פיקדון כספי מראש.
סכום הפיקדון נקבע על ידי הרשם, ותפקידו לכסות את ההוצאות הצפויות של החקירה. הפקדת הפיקדון נועדה להרתיע ניסיונות להטריד את הנהלת האגודה בלי בסיס עובדתי מוצק.
מה החוקר בודק בפועל?
החוקר מבצע איסוף של כל המסמכים הנוגעים לנושא הנחקר. בסמכותו לדרוש מידע מכל פקיד או חבר באגודה ומחובתם לציית לדרישות החוקר. יודגש כ לא תמיד רשאי יוזם הבקשה לעיין בכל החומרים שנאספו לצורך החקירה. ההחלטה האם לחשוף חומרי חקירה למבקש, שמורה לרשם.
החוקר פועל באופן עצמאי לגבש מסקנותיו שישמשו את הרשם בקבלת ההחלטה הסופית.
מה קורה בסיום החקירה?
לאחר שגיבש את מסקנותיו, מגיש החוקר את ממצאי החקירה לרשם.
הרשם הוא הגורם שיחליט מהן הפעולות שיינקטו בעקבות ממצאי החקירה.
פעולות כאלו יכולות לכלול הוראות מעשיות מגוונות כמו מדרישה לתיקון ליקויים, הוראות לביסוס הליכים, מינוי וועד זמני ופירוק.
מי משלם את הוצאות החקירה?
בתום החקירה עולה גם שאלת מימונה.
החוק מסמיך את הרשם לחלק את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, בין הצדדים המעורבים בהליך.
בטרם יכריע הרשם בשאלת תשלום ההוצאות, עליו לאפשר לצדדים להשמיע את טענותיהם בנושא.
שיקול מרכזי בקביעה הוא תוצאות החקירה עצמה. אם התלונה הוכחה כמוצדקת, סביר שיוטלו מרבית ההוצאות על הגורם שלו יוחסה אחריות. מאידך, בקשה לחקירה, שהוגשה בקלות דעת או כדי לקנטר, אפשר והוצאותיה יושתו על מי שיזם אותה.
לסיכום
מינוי חוקר הוא כלי אפקטיבי לחברי אגודה המבקשים התנהלות תקינה ושקופה. מדובר בהליך שדורש הכנה קפדנית מראש. מומלץ, בטרם הגשת בקשה למינוי חוקר, לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. יש לבחון מראש האם המקרה שלכם עומד בתנאי החוק, מי מוסמך לחתום על הבקשה יחד איתכם, ומה עלול להיות היקף ההוצאות הכרוך בכך. הכנה נכונה של הבקשה וניסוח מדויק של הטענות יגדילו את הסיכוי לתוצאות אפקטיביות.
משרד עורך הדין יותם שושני מלווה חברי אגודות שיתופיות בכל שלבי ההליך מול רשם האגודות.
צרו קשר בטלפון 077-5282103.
האמור לעיל מובא לשם ידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו בשום אופן. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
